הקורונה מביאה עמה רוח רעננה של שינוי מהותי ואף מהפכני בתולדות האנושות. ימים יגידו ותקופה זו תירשם בדפי ההיסטוריה כהתחלה של הנהגה נשית בעולם כולו. הקורונה הביאה איתה ריחוק, מחלה ואף תמותה והפכה לנו את כל ההרגלים שסיגלנו לעצמנו במרוצת השנים. הרגלים והתנהגויות חברתיות שלמדנו לטפח בעולם המודרני הינן מקולקלות ורעות מיסודן לכללות החברה כאנושות ככלל ולאשה בפרט. עם התפתחות הקדמה, הטכנולוגיה וההשכלה, נשים דרשו שוויון זכויות כמו לגברים. דבר שהיה אמור להיות ממש טבעי אם החברה הייתה מתחשבת בכולם ורואה את הפרט והכלל כשווים, אך האנושות התפתחה כפטריארכיה ובכל מקום הכוח הגברי שלט ושם את הנשים במקום נחות ומזלזל.
האישה היא מרכז הבית, מנהלת המשפחה, המאסטרו שמנצחת על כל התזמורת הגדולה של משק הבית, ניקיון וסדר, לימודים מקוונים של הילדים, עבודה מהבית, שומרת על זוגיות עם בעלה, מטפלת בהוריה המבוגרים ועוד מגוון עיסוקים שהווירוס מייצר לנו כמו חרדות, פיטורין וקשיים כלכליים. בקיצור האישה היא מרכז העולם.
עם פרוץ וירוס הקורונה הגברים הובילו את ניהול המשבר ורוב מקבלי ההחלטות היו גברים, אך ככל שהימים חלפו האישה החלה להשמיע את קולה ובשקט בשקט היא גם מנהלת ביד רמה ובצניעות אין סופית את המשבר העולמי. בחודשים האחרונים התקשורת יודעת לספר על מנהיגות נשית מאוד איכותית שבמיומנות רבה מנהלת את משבר הקורונה כמו שרק נשים יודעות לעשות. הראייה הנשית, היודעת להכיל, להרגיש ולהתחשב בכולם, לחשוב בצורה רחבה ותוך כדי למצוא פתרונות לאורך זמן שיענו על דרישות כל הצדדים, הרוך והעדינות יחד עם תקיפות ונחישות, כל אלו הן סוד ההצלחה של אותן מנהיגות שהצליחו להוריד משמעותית את התחלואה והתמותה באוכלוסייה.
האישה נושאת בתוכה את היכולת ללדת, לגדל צאצאים, לחנך ולהוות דוגמא למשפחתה כל אלו מכשירים אותה להיות מנהיגה ומנהלת, כל זאת אנו רואים בבית ואין סיבה שלא נראה זאת גם בניהול המדינות. העולם כרגע זקוק לאימא דואגת, מחבקת ושומרת על כולם. מנתונים שנאספו במדינות בהן נשים שולטות במדינה מדדי התמותה נמוכים בהרבה וכלל בריאות הציבור טובה הרבה יותר ממדינות בהן שולטים גברים. אין ספק בכלל שהמלכה האמיתית היא האישה בת ימינו שמסוגלת להכיל ולעשות סדר בבית הגדול שלנו – כדור הארץ.
