אם נסתכל ברחבי העולם מעל פני השטח, באמת חלו תמורות רבות ואין פינה ברחבי הכדור הזה שלא חש את איום הקורונה מרחפת מעל ראשו, אבל מה באמת עשתה לנו הקורונה ברמה שמתחת לפני השטח? השנה למדנו על בשרנו שאנחנו כבר לא יכולים לעשות מה שבא לנו, אנו חייבים להתחשב בכוח הטבע שסובב אותנו, אנחנו חייבים לעצור ולחשוב  איך אנחנו מתקדמים לחיים כאלו כך שלא נגרום נזק אחד לשני מכיוון ששנאה מביאה לחורבן. אפשר להגיד שכבר לפני 500 ומשהו שנה האר"י הקדוש כתב על התקופה הזו שנכנסנו אליה בתקופה האחרונה. הקורונה הגיעה בדיוק כשחשבנו שאנחנו גדולים וחזקים יותר מהטבע, שכלום לא יפגע בנו, הקורונה מכתיבה לנו איך לחיות, תחת אילו מגבלות ובכל פעם שאנו לא פועלים לפי ההנחיות מגיעה התגובה, החל מסטירת לחי מצלצלת ועד מוות נוראי. 

שלא נתבלבל, נגיף הקורונה הוא לא תופעה ביולוגית כפי שנראה לעין בתפיסתנו הצרה. הקורונה מגיעה מרמה גבוהה יותר, מתוך מעמקי הטבע והחוקים שמתקיימים בו ומשם היא מקרינה על הרמה הביולוגית. הטבע הוא מערכת מקושרת שמתקדמת כל הזמן ליתר חיבור, איזון והרמוניה. היחידים שמפרים את חוקי החיבור שבטבע הם בני האדם.

במקום להתקיים בחיבור ובהדדיות כמו כל חלקי הטבע, הפירוד בינינו גדל מיום ליום עד שאנחנו כבר לא מסוגלים להתייחס אחד כלפי לשני בצורה אנושית מינימלית. ביחס הרע שלנו זה לזה פתחנו צינור לנגיף לעבור מאיתנו לאחרים ומהם אלינו. אנחנו מעבירים זה לזה גלים של שנאה, גלים קצרים , קשים לזיהוי, אבל הם קיימים בינינו, כמו שלפעמים אנחנו מרגישים ביחס של מישהו כלפינו, טוב או רע  איפה הוא מורגש? כך הקורונה נישאת על גבי גלים של יחס של שנאה. יש פה תהליך ברור שבו הטבע מחייב אותנו להשתנות מכיוון שאם נמשיך בשלנו כמו ילד עקשן המסרב ללמוד, פשוט נמשיך לחטוף ולהתייסר.