ברחבי העולם המערבי קיימים לא מעט חוקים האמונים לא רק על שמירת הבטחון האישי של האזרחים, אלא גם על הסדר הציבורי שנוגע החל מהדרך בה נוהגים כלי הרכב השונים בערים ועד לאופי הבנייה בכל עיר ואפילו רובע. התנאים לבנייה משתנים קלות בין הערים, כאשר לכל רובע ואזור קיימות דרישות שונות בכדי לקבל אישור בנייה אך עדיין קיימות הסכמות כלליות בנוגע למה עלול להיחשב כחריגות בנייה. מקרים שכאלו נעים בין בתים שנרכשו ובהם מתקיימות חריגות בנייה ועד אל מבנים חדשים, הנבנים ללא אישורים רלוונטיים ועד אל שיפוץ בתים קיימים.
מה נחשב כחריגות בנייה
נושא חריגות הבנייה בישראל נחשב לנושא מעט "נפיץ", כשהוא נע בין אזרחים המבקשים להגדיל את המרפסת או לכל היותר להוסיף פרגולה כזו או אחרת עוד אל קבלני שיפוצים שעלולים לקחת חלק בהליך בנייה לא חוקי. עם זאת כאשר ההגדרה לחריגות בנייה נעה בין כמה רבדים, הראשון הוא כמובן אופי הנכס והמיקום שלו שכן שטח חקלאי לא יוכל להפוך לשטחי מסחרי. לכן בנייה של בית או מפעל בשטח חקלאי תחשב לחריגת בנייה, לצד זאת שימוש במבנה שלא על פי ההגדרה שלו יחשב גם כן לחריגת בנייה. כך למשל בית מגורים אשר הוסב לבית כנסת/גן ילדים, ללא שינוי מראש ייחשב כשימוש חורג במבנה. כמובן שאל כל אלו מתווספים בצורה כמעט טבעית, בנייה ושיפוץ של בית ללא היתר עבודה ואישורים הנדרשים מהוועדה המקומית לבנייה יחשבו גם כן לחריגות בנייה ותידרש הסדרת חריגות בנייה.
כיצד אפשר להסדיר חריגות בנייה?
על מנת לגרום לשיפוץ או בניה אשר הוגדרו כחורגים מתוואי הבנייה, יש ראשית לשכור שירותיו של עורך דין המתמחה במקרים כאלו. שנית מומלץ להיוועץ גם עם אנשי מקצוע כמו אדריכל ומהנדס מבנים, על מנת להתאים את תיקוני הבנייה לבקשות הוועדה המקומית. לצד כל אלו מומלץ להגיש בקשה לוועדה המקומית לבנייה ולהגיע להבנה ולהסכמות, שברובן יכללו גם תשלומים כמו קנסות, היטל שבח ועוד. כמובן שתשלומים אלו ייקבעו במרבית המקרים לאחר בדיקת שמאי ולכן יש להתכונן לעלויות כאלו בעת הגעה אל הסדר הבנייה.
