אחת המנות הכי ישראליות לא הומצאה אי שם בנגב באיזה שהוא צריף קטן, גם לא במעברה שבעתיד תהפוך לעיר בישראל אלא דווקא במדינת אוסטריה הקרה והיא כמובן מנת השניצל. המנה שהפכה לאחת מבין המנות הפופולריות של שולחן שישי, לארוחות צהריים וכמעט לכל זמן אחר, גם נמצאת בכל מסעדה ובכל עיר שעליה נצביע.

חמישייה פותחת

אפשר להתחיל מהסיבה הראשונה והמתבקשת מכולם והיא כמובן הגיוון! בין אם נגור בלב ליבה של העיר תל אביב ובין אם נחייה באחת מערי הפריפריה, עדיין ניתן יהיה להנות מעשרות סוגים של שניצלים ומקומות בהם ניתן להזמין שניצל מעולה, בין אם במסעדת יוקרה, בית קפה או מסעדת פועלים. הסיבה השנייה ואולי הפחות ידועה לכולם היא הבריאות, שניצל ביחס למזונות "ג'אנק פוד" אחרים הינו רצועת עוף בעלת מעט אחוזי שומן ונחשבת לבריאה יותר מאכילת בשר אדום למשל. הסיבה השלישית לכך צורת ההגשה אשר יכולה להגיע בבגט, לאפה, פיתה ואפילו בצלחת עם סלטים או רק תוספת חמה ועדיין לשמור על טעם שניצל מעולה וטעים. הסיבה הרביעית היא רמת השובע ששניצל יכול להעניק גבוה יותר, בעיקר בגלל החומרים ממנו הוא עשוי כדוגמת חזה העוף הנחשב לבשר משביע ולא רק בגלל התוספות. הסיבה החמישית היא כמובן זמן השימוש בו, שגם אם לא סיימנו מנת שניצל יפה, נוכל להקפיא אותה ולהשתמש בה ביום שלמחרת.

לא רק בריאות

הסיבה השישית היא אולי אחת החשובות והיא הניסיון בהכנת שניצלים, כמובן לא כולנו נולדו בשלנים ובטח שלא מבינים בכמויות השמן לטיגון שניצל ובטח שלא להגיע לטעם המושלם. ובכל הקשור לקניה של שניצל בחוץ, במרבית הפעמים יהיו שם ידיים מנוסות להעניק לנו כזה. מלבד ההיצע או הבריאות שבאכילת שניצל בחוץ, בלא מעט מסעדות ניתן יהיה לקבל גם סלטים שונים ומשביעים, ומה יכול להיות גרוע מזה? הסיבה השמינית היא כמובן לא רק ההיצע, אלא דווקא קורצת אל הקהילה הטבעונית/צמחונית שכיום ניתן להשיג שניצל צמחוני/טבעוני מעולה בלא מעט מסעדות ברחבי הארץ. הסיבה התשיעית היא הימצאותם של ויטמינים וחלבונים בשניצל, החשובים למערכות הגוף השונות. והסיבה העשירית היא שכמובן לא צריך לקטת את רגלינו עד לשניצלייה הקרובה, אלא להזמין בקלות מכל מקום.

אף פעם לא הבנתי את העניין הזה. את השיגעון לכדורגל. לא הבנתי את ההנאה. את הריגוש.

המשפחה שלי מאוד בעניין.

הכרתי את האיש שלי כאוהד שהולך למשחקים. מכבי חיפה כמובן…הילדים שלי גדלו כשהמשחקים הם חלק מהבילוי המשפחתי. בילוי משפחתי בלי אמא.

כשהילדים היו קטנים מאוד אהבתי את החופש שהיה לי כשכולם יצאו למשחק ואני נשארתי לבד בבית.

כל אמא לשלושה ילדים קטנים תבין אותי…

היום כשהילדים בגרו, הם החליטו שזה לא יכול להימשך ככה, שאמא לא בעניין של כדורגל, וביום ההולדת ה 60 שלי הם הזמינו אותי למסעדה ולמשחק של מכבי חיפה. נכנעתי ללחץ המשפחתי ויצאנו למשימה. החלטתי שאני מורידה התנגדויות והולכת עם ראש פתוח ורצון אמיתי להבין את הריגוש.

היה מרתק! לא המשחק עצמו. לצערי לא התחברתי למרות שקיבלתי הסברים מפורטים לכל מהלך שהיה במגרש. ההתרגשות האמיתית הייתה ביציע. אף פעם לא הרגשתי חוויה כל כך חזקה של חיבור. המון אנשים כמו גוף ענק ביחד.

ביחד קמים. ביחד צועקים.

ביחד קופצים ושרים.  ביחד צועקים על השופט.

 ביחד כואבים כשמקבלים גול.

ההתרגשות היא לא מהמהלכים במגרש אלא בחיבור הרגשי החזק שהם מעוררים בצופים.

אין "אני". יש "אנחנו" מאוד חזק. כאיש אחד בלב אחד בגוף אחד. כמה אור בעיניים של כולם. איזו עוצמה!

מרגישה פספוס שלא השתתפתי עם המשפחה בחוויה החזקה הזאת. הייתי עסוקה בהסתכלות מאוד צרה מתוך האגו שלי. לא מעניין אותי ללכת למשחק. אני רוצה חופש.

היום אני מבינה שלא הסתכלתי יותר רחב. מה מחבר אותנו כמשפחה. אם הייתי פותחת את עצמי להרגיש את החיבור שהם מרגישים סביב המשחק הייתי לומדת לראות ולהבין ולנתח את המשחקים, להיות חלק מהשפה המשפחתית שהתפתחה ואני לא משתלבת בה. 

מנסה ללמוד ולהבין עם הילדים שלי היום אבל כנראה לא אהיה כבר באמת חלק מהקשר סביב המשחק

ההתרגשות מהחיבור על המגרש לא עוזבת אותי. מאוד רוצה למצוא משהו שיפתח לי את הלב ויחבר אותי. להיות חלק ממשהו גדול. להתחבר לאנשים אחרים בכוח כזה.

כשמסביב כל הזמן אנשים מתרחקים אחד מהשני. מנסים "לבדל" את עצמם. להיות יותר טובים מכולם. להיות צודקים. לנצח. לריב. עוסקים בלעשות מניפולציות. להרויח על חשבון אחרים…האגו גדל ולוקח אותנו כחברה למקומות מפחידים.

ופתאום לראות את האפשרות של הכוח המשותף. הויתור על העצמי בשביל להיות חלק ממשהו גדול. משהו חזק. הסיפוק העמוק מהרגשת החיבור. הביחד.

אז כדורגל לא עושה לי את זה, בני ברוך כן. מחפשת איך ליצור פלטפורמה אחרת שתאפשר את ההרגשה המיוחדת הזאת. כזאת שתעודד אנשים להתקרב ולנטוש את תרבות הכוחניות. שתפתח את שמחת הביחד. שבאמת תיישם את הסלוגן העתיק הידוע שנשאר כסיסמא ריקה "ואהבת לרעך כמוך"

יש למישהו רעיון?

אחד הנושאים שהפכו למדוברים בשנים האחרונות הוא לא אחר מאשר הפרויקטים השונים של פינוי ובינוי ושל תמ"א 38. פרויקטים אלו נמצאים כיום כמעט בכל מקום אזור בישראל, החל מקריית שמונה שבצפון ועד לירושלים, חיפה ובאר שבע. יחד עם זאת פרויקטים אלו אמורים לחזק את תשתיות המבנים, לחדש ולעיתים גם להוסיף עוד קומה או שתיים. כל זאת תלוי בתוכנית העירונית ובמרביתם יתווסף מלבד הוצאות הבנייה, גם היטלים שונים כמו היטל שבח שעלולים להוות סכום לא קטן. אך מתי תדעו לשלם היטל השבחה בפרויקט פינוי בינוי בזמן? האם יש הבדל בין היטל שבח בפרויקט פינוי ובינוי לבין פרויקט תמ"א 38?

פרויקט תמ"א 38

היטל שבח בהיבט הכללי שלו חל על כל שינוי המתקיים בתב"ע, הוא מחושב בצורה כזו שבעל הנכס ישלם 50% מס מסכום בעליית הנכס. לשם דוגמא אם עליית הנכס הייתה כ300 אלף שקלים, יהיה מחויב בעל הנכס בהיטל שבח של 150 אלף שקלים במעמד מכירת הנכס. עם זאת עבור פרויקט תמ"א 38 קיימת חריגה, בכל הקשור לתמ"א הוספה של עד 2.5 דירות על ידי הקבלן הינה נחשבת חריגה מתוכנית התב"ע. הדבר הופך למשתלם גם עבור היזמים וגם עבור הדיירים, שכן יכולים להנות מפתור של היטל זה.

פרויקט פינוי ובינוי

פרויקטים של פינוי ובינוי הפכו ליותר פופולריים בשנים האחרונות, הייחודיות שלהם בשונה מפרויקט תמ"א 38, היא השימוש המקסימלי שניתן לעשות עם הקרקע. כך בעצם הופכים בעלי הנכסים לבעלי דירות חדשות לחלוטין, יחד עם זאת פרויקט של פינוי ובינוי אכן מחוייב בהיטל השבחה, אבל רגע יש לכך סעיפים.
סעיפים מורים כי מי שיגור בנכס החדר מעל ארבע שנים לא ישלם היטל שבח והפטור הזה מוגבל עד ל140 מ"ר. עם זאת חישוב היטל מס השבח האחרון מחושב על פי הרווח הפוטנציאלי של הדירה, למשל אם עלות הדירה ללא פינוי ובינוי עומד על כ3 מיליון שקלים ולאחר מכן על כ3.5 מיליון, היטל מס השבח יהיה בסך כ50% מסכום השבחת הנכס.  

קרן השתלמות נחשבת לאחת מבין שלל הכלים הפנסיונים הנמצאים כיום בשוק עבור שכירים ועצמאים, קרן זו מיועדת להשקעה וחיסכון יחד עם הטבות מס שונות גם לעצמאים וגם לשכירים. תנאים אלו מאפשרים לכסף שאותו הפקדתם להמשך לאחר שש שנים או כעבור 3 שנים עבור השתלמות מקצועית כזו או אחרת, וכמובן כאשר תצאו לפנסיה. עבור העצמאים הפקדה לקרן השתלמות נחשבת להוצאה מוכרת ועבור שכירים ישנו פטור ממס הכנסה מחלקו של המעסיק. כך או כך קרן השתלמות הפכה להיות אחת הדרכים המעולות להנות מריבית ולא דרך הבנקים, ובחלק מקרנות ההשתלמות שתוכלו למצוא היום ישנם גם קרנות השתלמות המיועדות לעשר שנים ואף יותר, עם הטבות שונות ומסלולים מעולים. אבל רגע לפני שאתם רצים לחפש אחר קרן כזו, הכנו עבורכם השוואה בין קרנות השתלמות המתאימות להשקעות כאלו.

מנורה מבטחים השתלמות-מניות חו"ל

הקרו המנוהלת על ידי קבוצת מנורה מבטחים היא קרן במסלול מניות, בעלת סיווג גבוהה מאוד להשקעה כאשר מספר רמת הסיכון שלה כיום הוא 7. הקרן שנהנתה בעשר השנים האחרונות מדירוג מחמיא במקום השני, נהנת גם מ114.13 אחוזי תשואה בעשר השנים האחרונות, כאשר ציון השארפ של הקרן כיום הוא 0.98 וב10 השנים האחרונות היה 31.46 סך הכל. יחד עם כל אלו דמי הניהול של הקרן עומדים כיום על כ 0.52 ובחודש האחרון הצליחה הקרן לעשות 0.20 אחוזי תשואה.

אנליסט השתלמות מניות

הקרן שנמצאת גם היא במסלול מניות מנוהלת על ידי "אנליסט השקעות" ובעשר השנים האחרונות הצליחה לייצר תשואה של 107.17 אחוזים ובדירוג ההון עמדה במקום הראשון. בעשר השנים האחרונות הצליחה הקרן להיות ממוקמת רק במקום ה3 בדירוג זה, עם זאת רמת הסיכון שלה מוגדר כגבוהה מאוד ומספר רמת הסיכון עומד כיום על 7. מדד שראפ של החברה כיום מדורג כ1.12 ובעזר השנים האחרונות על כ 26.8. ממוצע דמי הניהול בקרן עומד כיום על 0.6 ובחודש יולי ביצעה הקרן 0.62 אחוזי תשואה.

אלטשולר שחם השתלמות מניות

קרן אלטשולר שחם דורגה בעשר השנים האחרונות במקום הראשון בדירוג הון, אך בשנים האחרונות חווה מעט ירידה כשבשנה האחרונה נרשמה במקום העשירים. יחד עם זאת בחלוף העשור האחרון הצליחה הקרן לייצר תשואה של כ136.1 אחוזים עם מדד שארפ של 36.51. הקרן שמסווגת ברמת סיכון גבוהה מאוד, גובה דמי ניהול של כ0.74 אחוזים.  

גדלתי בעיר גבעתיים ואכן אחד מהדברים שנגעו בי חזק , זה היה משחק הכדורגל , לשחק עם החברים זה היה עילוי לא היה כיף גדול מזה , זה היה כשלמדתי בבית הספר העממי ברנר בגבעתיים. כל הזמן חיכינו להפסקה כדי לשחק סטנגות או משחק כדור אחר העיקר יחד עם החברים לרוץ אחרי הכדור ! והיה גם את גולת הכותרת לראות את משחקי הקבוצות הבוגרות של רמת גן ושל יפו , אבא היה נותן כסף וההינו רצים בהתרגשות גדולה למגרש לראות את הקבוצה שלנו , לקפוץ להתרגש ובעיקר לצרוח!

אז מה כול העניין הזה סביב משחק הכדורגל ? בסך הכול 22 שחקנים רצים אחרי כדור אחד! ובכל זאת, יש משמעות. ספורט מזמן בחובו את ההזדמנות לחיבור. יש פה עניין הרבה יותר עמוק , לאיזו מטרה מגיעים כול כך הרבה אוהדים ברחבי העולם ומשלמים במיטב כספם כדי להיכנס לאצטדיון כדורגל ולצפות שעה וחצי בשחקנים ?

העניין הוא פשוט שהאנשים מגיעים מכיוון שהם רוצים לשמוח מתוך זה שהם ביחד מגיעים ומתחברים ביניהם כדי לייצר הרגשת שמחה וחיבור מתוך המצב הזה של מפגש פיזי במגרש וכך זה עובר מאחד לשני , ולמה זה כך ? כאשר אתה מגיע לסביבה שלכולם יש מטרה משותפת שהקבוצה שלהם תצליח להשיג משהו , לכן החיבור הזה הוא טוב לאדם ומביא לשמחה. כמובן שחסרים עוד כמה צעדים שעלינו לבצע על מנת שהשמחה תהיה שלמה. לא מספיק להתאחד ולשמוח לאידו של היריב, צריך לאסוף את השמחה ולכוון אותה למטרה נעלה יותר.

עם השנים, כשהצטרפתי אל בני ברוך, למדתי כי הסביבה משפיעה עלינו בעוצמה כה גדולה שאיננו מודעים לה ולא רק האנשים שאנחנו נמצאים במחיצתם הרבה זמן ביממה,  אלא כל אדם שנמצא בקרבתנו משפיע עלינו , לפי המידה שבה נוכחותו ממלאת את האוויר במבט כולל , הסובבים אותנו משפיעים על ההתנהגות שלנו , על היחס הפנימי , על הרגשות , על המחשבות , ועל הרבה מאוד דברים נוספים . במובן מסוים הסביבה דומה לרחם . וכמו שפעם ספגנו מהרחם של אימא התרשמויות שהפכו ליסודות שלנו , כך גם קורה לנו מעצם הימצאותנו בתוך הסביבה , לכן בכל פעם שמישהו מחליף סביבה , מרגישים עליו מאיפה הוא בא , ואחר כך רואים עד כמה הוא משתנה בהתאם לסביבה החדשה.

רשתות התקשורת מקיפות אותנו בכל פינה, בין אם אנחנו בבית, בעבודה או בלימודים אנחנו מחוברים אליהם, השאלה איך משתמשים בחיבור הזה בצורה יעילה.

כל סביבה אליה אנו קשורים משפיע אלינו, לדוגמא צפייה בטלוויזיה, ישנם המון תכנים המועברים ואנחנו כלל לא מודעים אליהם: תכנים הקשורים בפרסום, באידיאולוגיה, אפילו כיצד להתלבש, בעצם הכל, כל תחום ותחום אנחנו מושפעים דרך החברה, האם יש לנו באמת בחירה חופשית ? האם אני יכול להתלבש איך שאני רוצה או אני מלכתחילה מתלבש לפי מה שהחברה הכתיבה לי דרך אותם רשתות תקשורת.

אנחנו צריכים לבחון בעין ביקורתית רשתות תקשורת. מצד אחד לשמור על עצמנו ועל קרובנו שיוזנו מחומרים שיקדמו אותם, יפתחו אותם, ומצד שני לפעול באותן רשתות לקידום רעיונות אישיים.

בכל רשת תקשורת יש אינטרס (חבוי, נסתר), האינטרס בדרך כלל הוא אגואיסטי כמו כסף ושליטה, האדם צריך להיות מודע לכך כשהוא נכנס לאותן רשתות, אז לדוגמא אם אני מחפש עבודה, אז גם לי יש אינטרס אישי למצוא עבודה ואני מבין אם אחרים יכולים להרוויח דרכי, אז במקרה כזה אני מתייחס לרשתות התקשורת בצורה עניינית כדי לקדם אינטרס אישי אפילו הכרחי, דוגמה לניצול טוב של רשתות התקשורת.

הרבה מידע עובר ברשתות התקשורת, הרבה fake news, מידע שקרי כדי לקדם אינטרסים אישיים, אנחנו לא יכולים לומר שאין עם זה בעיה ואנו לא ניזונים מכך, שהמידע לא משפיע עלינו, צריכים לכבד את הכוח הזה, כוח הרע – המזיק, ולשקול האם בכלל להיכנס למקום אגואיסטי כזה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שרוב המידע הוא שקרי, המידע לא מבוסס על עובדות, לא מקום מדעי, ולכן אם נכנסים למקום כזה הוא יותר כדי לקדם אינטרסים אישיים, כדאי שאותו אינטרס אישי יתרום משהו בצורה חיובית לכולם, וכך אולי יבלוט וישפיע טוב.

הרשת החברתית היא כוח אגואיסטי חזק מאוד, אנחנו צריכים להיות קשורים לכוח הטוב כדי לדעת כיצד להתמודד עם אותו כוח רע.

אחד היעדים המועדפים לישראלים בפלורידה, במיוחד ישראלים המחפשים עסקאות של רכישה, שיפוץ ומכירה של בתים, הוא ג'קסונוויל, פלורידה.  בשנים האחרונות מדברים על כך שיש באזז גדול מדי בג'קסונוויל ולכן משקיעים מנוסים מתחילים לבדוק נכסים באזורים אחרים בסביבה. בגדול כדאי לחפש נכסים שיאפשרו לכם תשואה גבוהה יותר על השכירות, לכן אתם צריכים למצוא אזורים שבהם יש ביקוש ולא ביקוש רק לנכסים להשכרה או לסטודנטים אלא גם בעלי בתים שגרים בפועל בנכסים שהם קנו. נקודה נוספת היא הגיל הממוצע באזור ההשקעה שחשוב שיהיה לא גבוה מדי.

ברוב הפרמטרים הללו ג'קסונוויל משיגה ציון גבוה ולכן העתיד הקרוב שלה נראה ורוד כל כך – הביקוש שובר שיאים עם ירידה של 42% במלאי הבתים הפנויים למרות הקורונה. מחירי הנכסים ממשיכים לשבור שיאים חדשים כל חודש, אם בשל הסביבה העסקית הנוחה, המיסים הנמוכים, מזג האוויר המצוין, עלות המחייה הנוחה מאוד ובין אם בשל ההגירה דרומה עקב הקורונה.

מעטים המשקיעים הישראלים שלא שמעו על העיר אך לטובת המשקיעים המתחילים נאמר שמדובר בעיר ה14 בגודלה בארצות הברית עם יותר מ800 אלף תושבים רק בעיר עצמה (המטרופולין מוסיף לה עוד כ200-300 אלף תושבים) והיא מחולקת לחמישה מחוזות עם אחוז גידול באוכלוסיה של קרוב ל2% והערכות שמדברות על גידול כמעט כפול של תושבים בעשר עד עשרים השנים הקרובות רק מהגירה. הכלכלה כאמור מצויינת ולמרות הקורונה הצליחה לגדול בקרוב ל3% בשנה האחרונה ועומדת על גידול של 50% בתל"ג בעשר השנים האחרונות.

מדובר על העיר היצרנית ביותר במושגים של תעשייה בפלורידה ואחד מהמרכזים הלוגיסטיים הגדולים בארצות הברית, היא גם נתפסת כמרכז אזורי של בנקאות ופיננסים ומשמשת בית למטות של לא מעט חברות פורצ'ן 500 כמו בנק אוך אמריקה, מריל לינץ', ג'י פי מורגן, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד.

מחירי הבתים בעיר עלו ב7.5% בשנה האחרונה וצפויים לעלות ב8.5% בשנה הקרובה. המחיר הממוצע למ"ר לנכסים בעיר עומד על 135 דולר ומרבית הנכסים לא עומדים למכירה יותר מחודשיים ואף פחות מכך, כאשר מרביתם המוחלט נמכר במחיר קרוב מאוד למחיר שביקשו המוכרים על הנכס.

שוק הנדלן בארץ יכול להיות כאב ראש כמעט לכל סוגי האוכלוסיה בישראל, בטח אם נשאלת השאלה האם עדיף לקנות או לשכור דירה בתל אביב? השאלה הזו להשען על לא מעט מאפיינים דירות שאתם תרצו לקנות או שתרצו להשכיר, כך שתוכלו להתלבט בין דירה לקנייה חדשה באזור מתחדש עם עלות יחסית נמוכה לאזור כמו תל אביב. או שתוכלו להתלבט בין דירה להשכרה במרכז העיר ובדירה מעט ישנה שאמורה לעבור תמ א או להשכיר דירה ממש על קו החוף. לכן בשביל שלא תסתבכו יתר על מידה, במאמר הבא ננסה לעשות לכם מעט סדר בין קנייה או השכרה של דירה בתל אביב.

האם עדיף לשכור דירה בתל אביב?

אז את הדירות בתל אביב אפשר לחלק בצורה די בוטה ל3 סוגים, את הדירות החדשות, הדירות היחסית ותיקות והדירות שמחכות לתמ"א.לכל אלו אפשר להוסיף גם את האזורים המשפיעים לא מעט על מחירי השכירות, והופ קיבלנו כאב ראש לא קטן. אז לפני כל זה חשוב להבין את האזור שבו אתם רוצים לעבור אליו.

דרום תל אביב ויפו
אם נסקור בקצרה את דרום תל אביב ויפו, תוכלו לראות לא מעט בניינים מתחדשים ופרויקטים עירוני שמתבצעים באזור. משמע שתוכלו למצוא מגוון של דירות, החל מדירות חדשות מהניילונים ועד לדירות מתחדשות וותיקות. המחירים באזור הזה יכולים להתחיל ב3 אלפים שקלים לחודש שכירות ולהסתיים גם ב6 ו7 אלף שקלים. כמובן שגם הגודל וכמות החדרים היא פרמטר חשוב במחיר הסופי.

מרכז תל אביב וצפונה
במרכז העיר הצפיפות די מזכירה את אזור הדרום, אבל ככל שתעלו צפונה יותר תוכלו גם למצוא יותר מרחבים ותשתיות ברמה הרבה יותר גבוהה. אבל יחד עם המרחבים והתשתיות, גם המחירים ברוב הפעמים יהיו גבוהים משמעותית מאזור הדרום. וגם הסבירות שתמצאו דירות יותר "ותיקות" או כאלו המחכות לתמ"א ילך ויפחת. כמובן שצריך לקחת בחשבון גם כן את רמת האבזור השונה בדירות, מכיוון שבאזור הזה שבעיר המחירים גם כן משתנים.

האם עדיף לקנות דירה בתל אביב?

מחירי הדירות בתל אביב נחשבים לגבוהים משאר האזורים בארץ, גם אם ננסה לחלק את הדירות בצורה גסה לקטגוריות או מידת התיישנות, הממוצע למטר מרובע עדיין יהיה גבוהה משאר הארץ. אבל מכיוון שהעיר תל אביב היא עיר ללא הפסקה, כך גם הבניה וההתחדשות בה לא מסתיימים גם אחרי 12 בלילה, בין אם אלו התשתיות המתחדשות והרכבת הקלה שכבר תופסת תאוצה ובין אם באזורים ותיקים שעוברים שינוי והתחדשות.  המחיר הממוצע לשטח מרובע בצפון העיר נע בין 45 אלף שקלים לעד 66 אלף שקלים, וכמובן שהמחיר משתנה לפי האזור, האבזור שנת הבנייה ועוד. גם בדרום תל אביב האזורים לא ממש נמוכים, כאשר הממוצע למטר מרובע מתחיל ב30 אלף באזורים שונים בדרום ובחלקים לא קטנים ממנו הממוצע גם גודל ומגיע ל40 אלף שקלים למטר מרובע.
להמשך קריאה – https://yav.co.il/דירות-4-חדרים-למכירה-בתל-אביב/

האדם לומד ומתפתח לפי משיכת ליבו, למרות שלא תמיד ברור לנו מה הלב מבקש. כשהכיוון ברור, קל מאד לבחור ולהתקדם בהתאם לרחשי הלב, אך ישנם אנשים שהכיוון לא ברור להם כלל, לא בגלל שהם לא יודעים מה הם רוצים, אלא שישנו משהו יותר עמוק ופנימי אותו הלב מבקש ואותו אי אפשר להשיג בלימודים רגילים. 

לימוד חכמת הקבלה הוא רצון יותר גבוה מלימודים קונבנציונליים,. לימודי קבלה הם לימודים רגשיים שלא לומדים אותם רק בשכל אלא דרך לימוד הלב. אנשים שנמשכים ללימודי קבלה מגלים שמתעורר בהם רצון מעל כל החומריות והמילויים שניתן להשיג בעולם שלנו כפי שאנו מכירים ולומדים מהסביבה וממקורות ההשכלה שלנו, הרצון המתעורר בהם מקורו הוא לא מהעולם הגשמי שלנו אלא מעולם עליון. 

אומרים שכאשר התלמיד מוכן המורה מגיע. זה נכון תמיד ובמיוחד בהקשר של חכמת הקבלה. האדם המחפש את העולם העליון לא מגיע בקלות ומהירות ללימודי הקבלה. הוא צריך לעבור הכנה ארוכה של חיפוש ובירור עם עצמו, ובעיקר הוא צריך לעבור הרבה מצבים והתנסויות שיובילו אותו לבדוק, לשלול ולהגיע למסקנה ששום דבר לא ממלא אותו. לא בגלל שהוא באיזה דיכאון או מצב רוח ירוד, אלא כי הלב מבקש להתחבר לכוח שמנהל את כל המציאות, הוא מחפש את הכוח העליון, לא פחות מזה. כאשר האדם עובר את ההכנה הזו, מגיע הרגע בו הוא פוגש את המורה שלו. ההרגשה היא מיידית וברורה מאוד. האדם יודע שהגיע אל המקום הנכון. 

ישנן דרכים רבות ללמוד קבלה, כל מורה מלמד לפי השיטה שלו, וכמו בכל תחום, המבחר גדול. בימינו, כפי שמקובלים כותבים, אנו בדור האחרון ולימוד הקבלה פתוח לכולם ואף חובה לכל אדם להיפתח לעולם הקבלה. בעבר היא הייתה נפתחת ליחידי סגולה שהצליחו להתחבר בעצמם לכוח עליון ויכלו להבין את מטרת הבריאה ולהשיג את כל אותה הדרכה הכתובה בספרי המקובלים המסבירים איך לקבל את כל השפע הטוב שהוכן לנו. 

 בדור האחרון הלימוד הוא לא יחידני כפי שהיה עד היום. עלינו להתחבר ביננו כל אלה שליבם נמשך ללימוד הקבלה ואנו לומדים בצורה פרקטית ממש, כאן ועכשיו, כיצד  לקיים את מטרת הבריאה. הלימוד הופך לדרך חיים ומתבצע בקבוצות קטנות שבעצם מדמות את המציאות כולה, כפי שכתוב, "האדם הוא עולם קטן" ואת כל העולם הזה עליו להשיג בתוך קבוצה.

איזה דיונים עולים בין ההורים בבתי הספר השונים של בנותיי. פשוט מתרחש מחזה לנגד העיניים. לכל אחד יש משהו לומר, כל אחד צדיק יותר גדול מהשני ובטח ובטח שקשה, עם אגו מפותח כמו שלנו, להישאר בשקט ולא להשתתף בדיון מסוג שכזה.  

בלאגן באוויר, זוהי תחושתי לפחות. הורה אחד חושב שכולם צריכים להתחסן והשני משתיק אותו בכעס , "מי אתה שתגיד לי להתחסן? איפה חופש הבחירה? אנחנו חיים במדינה דמוקרטית או מה"? דיונים שלא נגמרים, כל אחד חושב שצודק יותר מהשני, כל אחד רוצה להשמיע את קולו . 

החיסונים שהגיעו לארץ מעוררים הרבה שאלות. כנראה שיותר שאלות מאשר תשובות. כולנו במקום כזה או אחר חוששים מהלא נודע, אילו השלכות יהיו לחיסונים מסוג כזה בעוד כמה שנים קדימה? לאף אחד אין באמת תשובה כי אף אחד לא באמת יודע. החששות של כולנו מאד מוצדקים. כל אחד למעשה צודק, כי זוהי תפיסת עולמו. התקשרתי לקבוע מועד לחיסון אולי 3 פעמים ובכל פעם ביטלתי מחדש. החששות גברו. החוסר ודאות הלך וגדל. מה אני בעצם מחדירה לגופי? איך הגוף יגיב? מה ארגיש? המון פחדים התרוצצו להם. התקשרתי לרופאה להתייעץ איתה, תשובות חד משמעיות לא קיבלתי. בינתיים מסביבי עוד ועוד אנשים שקרובים אליי נדבקים בקורונה, אך מנגד הרבה מאד אנשים שאני מכירה הולכים להתחסן. 

אז במה אני שונה? למה אני נותנת לפחד שלי לגיטימציה ומאפשרת לאחרים להיות "שפן הניסיונות" של החיסון? איפה הערבות שלי בכל העניין? אפילו כלפי הקרובים אלי ביותר ? 

מדוע החיסון מפחיד כל כך וההדבקה קרונה שכולנו שותפים לה לא מעוררת פחד וחילוקי דעות שכאלה? אני חושבת שיש לנו הזדמנות נפלאה להתבונן קצת פנימה ולבחון את עצמנו קצת יותר לעומק. כולנו במובן זה או אחר עושים מה שטוב לנו, איפה שטוב לנו ולא ממש מתחשבים באחרים. אני לא יודעת מה יהיה מחר בבוקר ואין לי תשובות כמו שלאיש אין אך אני מבחינה  כאן בהזדמנות נפלאה להפגין ערבות הדדית הלכה למעשה, להחליט שאם ככה נוהג הכלל אז גם אני חלק מהכלל, ללכת אחרי העדר במובן הטוב של המושג. 

מוצאת את עצמי בבקשה, זעקה פנימית שיום יבוא ונצליח באמת, כל האנושות כולה להתעלות מעל למגדל בבל הזה שמבלבל אותנו בעיקר כשאנו נאלצים ליטול החלטות קולקטיביות הקשורות לטובת האנושות כולה.