וירוס הפפילומה תופס חלק ממאגר הוירוסים הנפוצים בעולם, כאשר הוא מגיע במגע עם לא פחות מ 80 אחוז מהאוכלוסיה. אך בשנים האחרונות נראה כי המודעות לוירוס הפפילומה תפסה תאוצה, יחד עם החיסונים שנכנסו אל פנקס החיסונים החל משנת 2013. אך יחד עם זאת ישנה חשיבות רבה להעלות את המודעות בנוגע לוירוס, ולא רק בגלל אחוזי ההדבקה שלו אלא דווקא בגלל ההשלכות ההרסניות שהוא יכול להביא איתו.

מי הוא הוירוס?

וירוס הפפילומה האנושי הוא בעל 200 סוגים של זנים, כ11 מהם נחשבים למסוכנים ויכולים לגרום למחלות סרטניות. מחלות אלו בניגוד למחשבה הרווחת בשנים האחרונות, אינה רק פוגעת בנשים ומסכנת אותם בתחלואה של סרטן צוואר הרחם, אלא גם אצל גברים אשר יכולים לחלות בסרטן פי הטבעת, אשכים, פין והפה. מחלות אלו כמובן יכולות להיות לא נעימות, אך יחד עם זאת כבר חולקו קרוב ל 300 מיליון חיסונים לאותם נגיפים מסוכנים ברחבי העולם.

דרכי טיפול-ישראל

כמה זנים של וירוס הפפילומה הוכחו בלא מעט מחקרים כאחראים על סרטן צוואר הרחם, ובישראל רק בשנת 2008 נמצאו כ2000 עם נגעים סרטנים וכמאתיים נשים החולות בסרטן צוואר הרחם. בישראל החיסון נכנס כבר בשנת 2013 כשהוא מיועד רק לבנות החל מגיל 14, אך מכיוון שגם בנים חשופים להשלכות הוירוס, כבר בשנת 2016 חויבו ילדים מגיל 13 לקבל את החיסון.

עתיד הוירוס

משנת 2006 מתבצעים מחקרים רבים המנסים לאמוד את יעילותו של החיסון, אלו נעשים במעל ל 50 מדינות שונות וחוקרות כמעל ל 100 מקרים של מקבלי החיסון וכאלו שלא. אחת המדינות הבולטות ביותר ובעלת ההישגים הבולטים עם מתן החיסון, היא אוסטרליה. כאשר היא מדווחת על ירידה בתחלואת סרטן צוואר הרחם בשיעור של 40 אחוזים! כך מתגלה גם במחקרים שונים הנעשים סביב הוירוס ברחבי העולם, כי חלה ירידה של בין 15 אחוזים לעד 24 בתחלואה בצוואר הרחם לשנים. חלק מהמומחים גם מנבאים ואפילו מצהירים כי הסיכוי שסרטן צוואר הרחם יכול גם להיעלם בשנים הקרובות.

לפני הכול, מה זה בדיוק חינוך ? בוויקיפדיה כתוב שחינוך זה "תהליך מתמשך של למידה, שבו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות". רצף המטרות של החינוך, כפי שמתואר בוויקיפדיה מייצג מאוד את הקושי לביצוע: מתחילים ב "ידע", עוברים ל "מיומנויות" ומסיימים ב "ערכים או עמדות". להנחיל ידע זה יחסית פשוט, מיומנויות זה כבר יותר קשה, וערכים או עמדות זה על גבול הבלתי אפשרי, בעיקר כי נראה שאין הסכמה בין המחנכים, על אותם ערכים או עמדות. מספיק להסתכל על רשימת שרי החינוך ב 30 השנה האחרונות, על מנת להבין שכל אחד מהם היה עם סט ערכים ועמדות שונה. בלי להיכנס כאן לדיון על איזה ערכים באמת כדאי להנחיל במערכת החינוך.

אם כל זה אינו מספיק, פרצה לחיינו הקורונה, ועכשיו את המשימה הבלתי אפשרית של הנחלת ערכים או עמדות (שאין הסכמה עליהם), אנחנו צריכים לבצע דרך זום, או עם מסכות על הפנים. דומה הדבר ללוליין, שהולך על חבל דק, וקושרים לו את הידיים מאחורי הגב, הדרך שלו לפגוש את הרצפה תהיה מאד קצרה. בואו ננסה בכל זאת להחליט על המטרה של החינוך, על אותם "ערכים או עמדות" ואחרי זה נראה איך מיישמים אותם בעידן הקורונה.

בדיון על ערכים ועמדות רואים בדרך כלל שאין טעם להיכנס לפרטים, כנראה זה תמיד היה נכון, אבל עם קצב החיים שלנו היום הפרטים משתנים כל הזמן, ומהר, ולכן כדאי לחזור למקורות ,ולראות מה כתוב בהם. אחד המקורות הטובים, הוא הלל הזקן שאמר את המשפט המאוד מוכר: "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", ואת כל שאר הפרטים הוא המליץ ללכת ללמוד, מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו. האם ניתן לחנך בעידן הקורונה, לערך שאומר שלא תעשה לאדם אחר את מה ששנוא עליך ? קריאה, אפילו רפרוף, בעיתונות על גווניה השונים, ובכל סוגי המדיה מראה, שהחינוך לערך כזה הוא קריטי ממש להישרדות של האנושות. השנאה בין בני אדם התגברה מאוד. תרגילים לחינוך כזה, אחרי שהבנו שהוא נחוץ, אפשר גם בעידן הקורונה, תנסו להקליד בגוגל "ערבות הדדית" ותראו מגוון שיטות וכלים לחינוך כזה.

לרובנו יש קו אסתטיקה שננסה לשמר אותו תמיד, בין אם מדובר על אודם שתמיד נראה זוהר וחלק ובין אם עוסקים בזיפים שנעצרים בדיוק על המקום הנכון. אך יחד עם אלו ישנם גם משתנים אחרים בגוף ובפנים בפרט אשר יכולים לגרום לנו להרגיש לא בנוח, אחד מהם הוא פיגמנטציה בעור. פיגמנטציה מביאה איתם כתמים בעור ויכולה להופיע בשלל צורות וגוונים, היא משתנה בהתאם לגוון העור ולא תמיד יכולה להיות אסתטית. 

כתמי שמש ופיגמנטציה

אחת הסיבות העיקריות לפיגמנטציה שיוצרת לא פעם גם כתמי שמש על הפנים, היא חשיפה ממושכת ולא מבוקרת אל השמש. מצב שכזה יכול להכתים את הפנים שלו בסימנים שלרוב יהיו דהויים מצבע העור שלנו או כהים יותר, תלוי בעיקר בגוון העור. כתמי פיגמנטציה יכולים להימצא באזורים החשופים לשמש, אבל עיקר ההופעה שלהם תהיה באזור הפנים, שפתיים וצוואר.

הורמונלי ולייזר

יחד עם חשיפה ממושכת אל אור השמש ובצורה לא סבירה וממוגנת, הסיכוים לכתמי שמש עלולים להתגבר אם אתם נמצאים בטיפול הורמונלי או טיפולי לייזר. כך מחקרים בשנים האחרונות מראים כי נשים הנוטלות גלולות הריון או שעוברות טיפולי פוריות, חשופות יותר לשינוי פיגמנטציה וריבוי כתמי שמש באזורים שונים.

איך מטפלים?

לפיגמנטציה בעור ישנם כמה דרכים שאפשר לטפל, כשהראשונה ביניהם היא גם דרך מניעה וגם דרך לצמצום ההשפעה של הפיגמנטציה והיא מריחת קרם הגנה. על מנת לצמצם את המשך חשיפת העור יש להשתמש במקדמי הגנה ובמסנני קרינה על מנת לא להחמיר את כתמי השמש. יחד עם מקדמי הגנה ומסנני קרינה תוכלו גם להשתמש באופציות הנפוצות לטיפולי פנים ואלו קרמי הבהרה, אלו יעזרו בהאטת הפיגמנטציה של העור ולא פעם נמצאו יעילים יותר מהמצופה. יחד עם תכשירי הבהרה תוכלו גם למצוא טיפול פילניג המשייף ויורד אל שכבת העור והכתמים, חשו רק לציין כי פילניג אינו מתאים לכל סוגי הטיפולי פיגמנטציה.

טיפולים טכנולוגים ומשולבים

כיום הטכנולוגיה הרפואית מציעה מגוון רחב של טיפולים, הדבר הזה רלוונטי גם אל טיפולים בכתמי עור ופיגמנטציה כאשר טיפול הלייזר יכול להתאים גם לאזורים שונים של פיגמנטציה וגם לגווני העור השונים. אך יחד עם הטיפול זה שווה גם לבדוק בנוגע לטיפולים משלבים אשר לא פעם הופכים ליעילים יותר

הקורונה מביאה עמה רוח רעננה של שינוי מהותי ואף מהפכני בתולדות האנושות. ימים יגידו ותקופה זו תירשם בדפי ההיסטוריה כהתחלה של הנהגה נשית בעולם כולו. הקורונה הביאה איתה ריחוק, מחלה ואף תמותה והפכה לנו את כל ההרגלים שסיגלנו לעצמנו במרוצת השנים. הרגלים והתנהגויות חברתיות שלמדנו לטפח בעולם המודרני הינן מקולקלות ורעות מיסודן לכללות החברה כאנושות ככלל ולאשה בפרט. עם התפתחות הקדמה, הטכנולוגיה וההשכלה, נשים דרשו שוויון זכויות כמו לגברים. דבר שהיה אמור להיות ממש טבעי אם החברה הייתה מתחשבת בכולם ורואה את הפרט והכלל כשווים, אך האנושות התפתחה כפטריארכיה ובכל מקום הכוח הגברי שלט ושם את הנשים במקום נחות ומזלזל.

האישה היא מרכז הבית, מנהלת המשפחה, המאסטרו שמנצחת על כל התזמורת הגדולה של משק הבית, ניקיון וסדר, לימודים מקוונים של הילדים, עבודה מהבית, שומרת על זוגיות עם בעלה, מטפלת בהוריה המבוגרים ועוד מגוון עיסוקים שהווירוס מייצר לנו כמו חרדות, פיטורין וקשיים כלכליים. בקיצור האישה היא מרכז העולם. 

עם פרוץ וירוס הקורונה הגברים הובילו את ניהול המשבר ורוב מקבלי ההחלטות היו גברים, אך ככל שהימים חלפו האישה החלה להשמיע את קולה ובשקט בשקט היא גם מנהלת ביד רמה ובצניעות אין סופית את המשבר העולמי. בחודשים האחרונים התקשורת יודעת לספר על מנהיגות נשית מאוד איכותית שבמיומנות רבה מנהלת את משבר הקורונה כמו שרק נשים יודעות לעשות. הראייה הנשית, היודעת להכיל, להרגיש ולהתחשב בכולם, לחשוב בצורה רחבה ותוך כדי למצוא פתרונות לאורך זמן שיענו על דרישות כל הצדדים, הרוך והעדינות יחד עם תקיפות ונחישות, כל אלו הן סוד ההצלחה של אותן מנהיגות שהצליחו להוריד משמעותית את התחלואה והתמותה באוכלוסייה. 

האישה נושאת בתוכה את היכולת ללדת, לגדל צאצאים, לחנך ולהוות דוגמא למשפחתה כל אלו מכשירים אותה להיות מנהיגה ומנהלת, כל זאת אנו רואים בבית ואין סיבה שלא נראה זאת גם בניהול המדינות. העולם כרגע זקוק לאימא דואגת, מחבקת ושומרת על כולם. מנתונים שנאספו במדינות בהן נשים שולטות במדינה מדדי התמותה נמוכים בהרבה וכלל בריאות הציבור טובה הרבה יותר ממדינות בהן שולטים גברים. אין ספק בכלל שהמלכה האמיתית היא האישה בת ימינו שמסוגלת להכיל ולעשות סדר בבית הגדול שלנו – כדור הארץ.

אם נסתכל ברחבי העולם מעל פני השטח, באמת חלו תמורות רבות ואין פינה ברחבי הכדור הזה שלא חש את איום הקורונה מרחפת מעל ראשו, אבל מה באמת עשתה לנו הקורונה ברמה שמתחת לפני השטח? השנה למדנו על בשרנו שאנחנו כבר לא יכולים לעשות מה שבא לנו, אנו חייבים להתחשב בכוח הטבע שסובב אותנו, אנחנו חייבים לעצור ולחשוב  איך אנחנו מתקדמים לחיים כאלו כך שלא נגרום נזק אחד לשני מכיוון ששנאה מביאה לחורבן. אפשר להגיד שכבר לפני 500 ומשהו שנה האר"י הקדוש כתב על התקופה הזו שנכנסנו אליה בתקופה האחרונה. הקורונה הגיעה בדיוק כשחשבנו שאנחנו גדולים וחזקים יותר מהטבע, שכלום לא יפגע בנו, הקורונה מכתיבה לנו איך לחיות, תחת אילו מגבלות ובכל פעם שאנו לא פועלים לפי ההנחיות מגיעה התגובה, החל מסטירת לחי מצלצלת ועד מוות נוראי. 

שלא נתבלבל, נגיף הקורונה הוא לא תופעה ביולוגית כפי שנראה לעין בתפיסתנו הצרה. הקורונה מגיעה מרמה גבוהה יותר, מתוך מעמקי הטבע והחוקים שמתקיימים בו ומשם היא מקרינה על הרמה הביולוגית. הטבע הוא מערכת מקושרת שמתקדמת כל הזמן ליתר חיבור, איזון והרמוניה. היחידים שמפרים את חוקי החיבור שבטבע הם בני האדם.

במקום להתקיים בחיבור ובהדדיות כמו כל חלקי הטבע, הפירוד בינינו גדל מיום ליום עד שאנחנו כבר לא מסוגלים להתייחס אחד כלפי לשני בצורה אנושית מינימלית. ביחס הרע שלנו זה לזה פתחנו צינור לנגיף לעבור מאיתנו לאחרים ומהם אלינו. אנחנו מעבירים זה לזה גלים של שנאה, גלים קצרים , קשים לזיהוי, אבל הם קיימים בינינו, כמו שלפעמים אנחנו מרגישים ביחס של מישהו כלפינו, טוב או רע  איפה הוא מורגש? כך הקורונה נישאת על גבי גלים של יחס של שנאה. יש פה תהליך ברור שבו הטבע מחייב אותנו להשתנות מכיוון שאם נמשיך בשלנו כמו ילד עקשן המסרב ללמוד, פשוט נמשיך לחטוף ולהתייסר.

הדרך להחלמה לאחר ניתוח אף מתחילה זמן קצר לאחר הניתוח אך לעיתים אורכת זמן רב. בעוד שאת התחבושת ואת הסד באף ניתן להסיר שבוע לאחר הניתוח, הנפיחות והאדמומיות עלולים להיות מורגשים עוד מספר שבועות ולכן מומלץ מאוד לעשות שימוש בחומרים המפחיתים את הכאב והנפיחות. בסך הכל, חלון ההתאוששות לניתוח אף יכול להימשך מספר שבועות עד חודשים. משך הזמן תלוי בסוג הניתוח אף שבוצע. כמובן שמנתח פלסטי מוסמך ומנוסה מעלה את הסיכויים לקבלת התוצאות הטובות ביותר. תוצאות טובות הן כאלו שדורשות לא הרבה יותר מתקופה של שבועיים במידה ולא נעשה ניתוח מורכב מדי ונעשה שימוש בכללים שיכולים לעזור להקל מעט על תהליך הריפוי: יש לעקוב בזהירות אחר הוראות הרופא – לפעמים זה נראה מפתה להתאושש מהר או לדלג על חלק מההוראות לאחר הניתוח. עם זאת, גם אם נראה שתהליך הריפוי מתנהל בצורה חלקה, עלולות להיווצר בעיות לאחר מכן כאשר הנפיחות שוככת, במיוחד אם האזור אינו מטופל כראוי. לכן על המטופלים לדאוג למלא אחר כל הוראות הרופא שלהם ככל האפשר.

כדאי להיצמד לדיאטה דלת מלח – בשבועות שלאחר ניתוח אף, על המטופלים להימנע מאכילת מזונות עתירי מלח. דיאטות עתירות נתרן גורמות לאגירת מים, מה שעלול להגביר את הנפיחות, וכתוצאה מכך אי נוחות. מצד שני כן חשוב לשתות הרבה מים המאפשרים את ניקוי הגוף מרעלים ופסולת. כדאי לישון בצורה מוגבהת באופן שיצמצם למינימום את הנפיחות משום שדם לא יוכל להצטבר באזור האף כמו בתנוחת שכיבה רגילה. רצוי לשמור על אזור הפנים מקורר כדי לצמצם את זרימת הדם והנפחיות – ניתן להניח בעדינות על עיניה העצומות של המנותחת שקית ג'ל צוננת או חבילת קרח עטופה בבגדים כדי להרגיע את הכאב ולהקל על הנפיחות, במיוחד במשך 24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח.

אפשר להשתמש במכשיר אדים -לאחר ניתוח האף עלול להתגלות קושי בנשימה דרך האף בגלל הקב לאף שממקם המנתח בחלל האף למשך חמישה ימים עד שבוע. חוסר היכולת לנשום מהאף והנשימה מהפה גורמת לחלק מהמנותחות או המנותחים לחוות יובש בפה ואף שיעול. מכשיר אדים ההופך את האוויר ללח יותר יכול לסייע במניעת יובש זה. כמובן חשוב לזכור שהתרופה הטובה ביותר בטבע היא מנוחה ולכן יש להימנע מפעילות גופנית לתקופה משמעותית ועל פי הוראות הרופא – היו סבלניים עם גופכם וגם אם נראה לכם שחזרתם לשגרה, תנו לו את הזמן שלו. יש להימנע מכל הרמה מאומצת או פעילות גופנית נמרצת כשלושה עד ארבעה שבועות לאחר הניתוח, מכיוון שאלה עלולים לגרום לדימום.
לקריאה נוספת – https://ronazaria.co.il/service/nose-surgery

מוצאת את עצמי שוכבת על הספה חסרת נשימה והמחשבות רצות לכיוון של אמאל'ה, קורונה. מה יקרה עכשיו, ולאן ייקחו אותי, ומה יהיה עם הבנות ובעלי. לא שולטת!! לא במחשבות ולא בנשימה. מזל שבעלי, המבוגר האחראי, היה בבית והצליח להרגיע אותי. הנשימות חזרו לתקנן וקמתי מהספה כאילו לא היה כלום.  

כמה כאלה אנחנו חווים? כולנו או לפחות רובנו? פתאום תחושה של איבוד שליטה. הכול נסגר עליי ותחושת מחנק משתלטת. פחד אלוהים. לא מצליחה לדבר לעצמי. שום היגיון לא חודר. כל כולי בתוך מערבולת של חושך מוחלט. היום בתקופה כל כך לא ברורה, מטלטלת את כל האנושות, משמיטה את הקרקע היציבה מתחתינו, בהחלט מולידה חרדה אחרת עבורי. חרדה שלא חולפת לה פתאום אלא נשארת איתי צמוד צמוד. 

אי ודאות אוכלת אותי מבפנים. מה עושים? לאן הולכים מכאן? איבדנו שליטה בכול! לאיזה עולם הילדים שלנו יגדלו לתוכו? מה אנחנו בכלל רוצים עבורם? מה הווירוס הזה רוצה מאיתנו? למה הוא לא מסוגל פשוט לשחרר כבר?! ואנחנו כאן מנסים בכל כוחנו לחזור למוכר, למה שהשארנו מאחור. מה זה הדבר הזה שהשארנו מאחור? אלה החיים הטובים שייחלנו להם כל כך? מלא שאלות צצות לפתע, מפלחות את המחשבה, מטרידות, מנדנדות, לא נותנות מנוח ותשובות עדיין אין. אבל מה שכן, יש דבר אחד ברור עבורי לגמרי – הישן לא יחזור יותר. האנושות מיצתה אותו.  ניצלה כל דבר אפשרי כולל המשאבים של הכדור הגלובלי שלנו. 

אם אצליח לשים בצד לרגע את כל החרדות והחששות הללו אולי אמצא שהשינוי שהאנושות עוברת כעת, שכל כך מפחידה אותנו) מובילה אותנו למקום הרבה יותר טוב, שליו, של המון קבלה ונתינה ואולי עם כל הטוב שיחכה לנו נגלה שהתקפי החרדה שחווינו פעם, וכל הכדורים שלקחנו נגד, לא באמת נחוצים יותר. 

דיכאון הוא מצב רפואי המתאפיין בתקופות ממושכות של מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה, עצב ויאוש. לדכאון מגוון רחב של גורמים ביולוגיים, גנטיים, נפשיים וחברתיים אבל האם קיימת סיבה רוחנית? 

כל אדם הוא רצון להנות מהחיים. את החיות שלנו אנחנו מקבלים ממילויים שונים ברמות ואופנים שונים כמו – מזון, מין, כסף, ידע וקשרים רגשיים. באופן כללי, ככל שאדם יותר מפותח קשה לו יותר לקבל מילוי מכיוון שהרעב בתוכו למילוי משמעותי ואיכותי הולך וגדל אבל במקביל גדל בתוכו גם האגו. החלק בנו שלא רוצה להתקרב ולהתחבר לאחרים ולכן אנחנו נמצאים במקום בלתי אפשרי שבו מצד אחד אנחנו משתוקקים עמוקות למשמעות וקשר אבל לא מסוגלים להתקרב לאנשים אחרים, להחזיק מערכות יחסים אפילו להסתדר ברמה הכי פשוטה בין בני זוג ומשפחות. הצורך באנשים אחרים, בהתקשרויות רגשיות עמוקות הוא צורך חיוני עבורנו לחיים בריאים ומאושרים. את החוסר הזה אנחנו מנסים למלא בסיפוקים אחרים רגעיים המשאירים בתוכנו בור אפילו יותר שחור והדיכאון הוא התגובה לריקנות הפנימית.

אנחנו לא יכולים לחיות בלי אנשים אחרים. בתוכנו יש רצונות וחללים היכולים להתמלא רק דרך קשרים אנושיים משמעותיים. הקורונה שפרצה אל חיינו מחזקת עוד יותר את התחושה. מצד אחד אנחנו מחוייבים לשמור על מרחק ומצד שני הכמיהה לקשר רק גוברת ומעל לכל ישנה התחלה של הבנה שהריחוק והבידוד היה קיים בחיינו עוד קודם. אולי יכולנו לגעת אחד בשני אבל אנחנו רחוקים מלהיות בקרבה לבבית, גם בלי הקורונה. 

אנחנו מסתכלים סביב וממש רואים את כל מערכות החיים מתמוטטות ועם יד על הלב, יש למה לצפות? אם רע לי היום, אבל אני יודע שמחר יחכה לי משהו טוב, זה משלים ונותן את היכולת להתמודד ולהתגבר. ההנאה והשמחה שהצלחתי למצוא היום יחד עם הציפייה והתקווה לאור ותענוג של מחר – שניהם יחד הם שבונים בנו את הרגשת החיים. 

המאבק בדיכאון הוא המאבק של האדם עם הריקנות של עצמו, אבל הריקנות היא זו שמקדמת אותו ופותחת לו פתח לחיים מלאים בחיוניות ובאושר. הקורונה היא הזדמנות, גם הדיכאון שלך.  הריקנות שיש לנו בלב אומרת בעצם שאנחנו אנשים מיוחדים ומפותחים בליבך התפתחה קריאה למילוי גבוה.  אתה חלק מהעולם שכבר מרגיש צורך בשינוי ההתנהלות האנושית. לא עוד יחסי שליטה וניצול בין בני האדם, אלא שינוי לחיים מלאים ביחסים כנים וקרובים עם אנשים. הדיכאון הוא קריאה מהנשמה שלך להתחבר למקור גבוה יותר של אושר. האנושות כולה תעבור כעת תהליך שבסופו החברה האנושית תהיה מקור לחום, תמיכה ובטחון לכל בני האדם. 

אוטמת אוזניים, לא רוצה לשמוע! אני לא כמוהם, לא כמו אותם יהודים שהרכינו את ראשם, שהאמינו לבדיות של מקלחות, שעלו לרכבות, שהלכו למשרפות. אני הישראלית החדשה, ילדה צברית שחיה במדינה היהודים עם צבא יהודי חזק, עם ראש ממשלה שדואג לעם, עם מוסדות שיקבלוה באהבה בגלל ישראליותה.
ברוב המשפחות שמסביב הורים ניצולי שואה, הורים שנושאים את צלקות השואה, לרבים מהם מספר על היד שמזכיר להם הערב והשכם על נוראות השואה. חלקם מגדלים את ילדיהם בפינוק מוגזם, לא להחסיר מהם מה שלהם חסר כל כך. אחרים מגדלים אותם בפחד ובדאגה, שקושרים אותם לסינר מפחד שמא ואולי… אחרים מלעיטים במזון שיהיו חזקים לעת צרה, אחרים מגדלים בקשיחות להכינם לאם וכשהרע יפקוד אותם. ואנחנו הילדים מנסים לנתק את הקשר ליהודי של אירופה מהשואה, מנסים לבנות פה חברה של ישראלים צברים מתוקים בפנים וקוצניים בחוץ.
היו הורים ששתקו את השואה, היו שרצו לספר אותה כדי שלעולם לא נשכח ולא נסלח. היו שבכו בלילה בחסות החשכה והילדים שמעו ושתקו כאילו כלום לא היה. היו שהתעטפו בעצב ודפדוף יומיומי בתמונות יקיריהם שנספו בשואה, היו שנטרפה עליהם דעתם. אנחנו הילדים היינו מן דור של מעבר בין השמדת עם לתקומה מחדש מתוך האפר והעפר.
אבי לספר רצה, אני לא הייתי מוכנה להקשיב לדבריו, אטמתי את אוזני. מה חשבתי לעצמי? שאם אעצום עיניים, אם אאטום אוזניים, אם אסיט זאת ממחשבתי זה ימחק? זה לא היה? מחשבה ילדותית של חלק מדורי דאז ( כשהתבגרתי קראתי מחקרים על על הדור השני ועל נקיטת תגובה, התברר לי שלא מעט מבני הדור השני לשואה אטמו אוזניהם למה שהיה).
עם זמן והבנתי שאני כבר לא יכולה להיות אותה בת יענה הטומנת ראשה בחול ולא רואה את מה שמעבר לאפה. לא יכולה יותר לאטום את האוזניים, לא יכולה עוד לעצום את העיניים, זה בכל מקום: בבית הכנסת בפנסילבניה, בקמניץ שבגרמניה, בכרזות אנטישמיות באוניברסיטת קליפורניה, בכל מדינה ומדינה ברחבי העולם, בכל הרשתות החברתיות זה נמצא. שוב נשמעות קריאות: "חזירים יהודים", "יהודים החוצה", "להשלים את מה שהיטלר לא גמר". ומתוך כל מה שאני רואה אני מבינה שגם פה בארצנו אנחנו לא מוגנים משואה חדשה. לאנטישמיות שורש עמוק שיש ללמדו ועלינו היהודים מוטל למלא את תפקידנו כדי למגר גם את השואה.
אתרים נוספים על אנטישמיות:
http://www.daat.ac.il/daat/history/antishemiyut.htm
http://vamsinternational.org/
http://archive.jewishagency.org/he/antisemitism/content/25741

כל כך הרבה שאלות על מהות החיים, משמעותם, מטרתם, כפרט וככלל, בחיים האלה או אחרי המוות, אין סוף תהיות והרהורים. כמובן לא כולנו שואלים שאלות קיומיות אבל מי שכן, שאלות אלו לא מניחות לו עד שמוצא. בפילוסופיה מסבירים בשני ענפים עיקריים, הראשון הוא שיש כח עליון שמנהל הכל ומעבר לקיום הפיזי הוא גם נתן לנו מערכת של רגשות ומוסר שבעזרתם אנו מתפתחים. הענף השני מדבר על כך שלחיים אין שום משמעות מעבר לקיום הפיזי שלו. בתיאולוגיה משמעות החיים מוסברת בשלושת הדתות העיקריות: יהדות, נצרות ואיסלם. כמובן שבכל דת הפירוש וההשקפה שונה אבל כולן מאמינות שישנו אל אחד כל יכול שמורה על כל מאמיניו לקיים בחייהם מגוון של פעולות התנהגותיות מסוימות שנקראות מצוות ובכך האדם יקיים את משמעות חייו. קיום המצוות מספקת לאדם אושר, הרגשת שייכות, משמעות והגשמת ייעוד בחיים.
הדתות מעודדות ומבטיחות תגמולים אישיים למי שממלא אחר המצוות לאחר המוות, דבר שמאד מפתה רבים. לחיות חיי נצח בגן עדן על התנהגות טובה וגיהנום על התנהגות לא רצויה. ישנן דתות שהדגש על גלגולי נשמות ועל התנהגות רעה למשל תוריד מדרגת אדם לדרגת חי. פילוסופים רבים הגו גם הם על משמעות החיים, אפלטון אמר שמהות החיים היא ללמוד ולדעת, אריסטו שאף אל הטוב העונג והאושר, הרמב"ם טען שתכלית האדם היא השגת האל כפי יכולת האדם לדעת אותו, הרמח"ל טען שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו.
ישנן פילוסופיות אחרות שטוענות שלאדם אין סיבת קיום מסוימת בטרם שנולד לעומת החי והצומח שסיבת קיומם כן נקבעה מראש לפני שהגיעו לעולם ובכך האדם אחראי על חייו וזה בידיו לקבוע ולעצב את תוכן חייו ומשמעותם. ישנן דעות נוספות כמו שמשמעות החיים היא לכבוש ולשלוט על האחרים, להביא ילדים לעולם להצליח ולהתפרסם. ישנם כאלה שחושבים שמשמעות החיים היא לעזור לאחר וממש להקדיש את חייהם בנתינה ותרומה לאנושות כולה.
בפסיכולוגיה אלפרד אדלר טען שהאדם נולד עם תחושת נחיתות וכל חייו מחפש להשיג עליונות והגשמה עצמית. ויקטור פראנקל טען שהשאיפה של האדם לחפש משמעות והבנה לעולם שבו הוא חי נותנת לו את הכוח להמשיך לחיות למרות כל הסבל והצרות שחווה. מחקרים מראים שאנשים שניסו להתאבד סיפרו שאיבדו או לא מצאו משמעות לחייהם, לכן שאלות על משמעות החיים, הטעם בחיים ומטרתם תמיד עניינו את האדם.