האדם לומד ומתפתח לפי משיכת ליבו, למרות שלא תמיד ברור לנו מה הלב מבקש. כשהכיוון ברור, קל מאד לבחור ולהתקדם בהתאם לרחשי הלב, אך ישנם אנשים שהכיוון לא ברור להם כלל, לא בגלל שהם לא יודעים מה הם רוצים, אלא שישנו משהו יותר עמוק ופנימי אותו הלב מבקש ואותו אי אפשר להשיג בלימודים רגילים. 

לימוד חכמת הקבלה הוא רצון יותר גבוה מלימודים קונבנציונליים,. לימודי קבלה הם לימודים רגשיים שלא לומדים אותם רק בשכל אלא דרך לימוד הלב. אנשים שנמשכים ללימודי קבלה מגלים שמתעורר בהם רצון מעל כל החומריות והמילויים שניתן להשיג בעולם שלנו כפי שאנו מכירים ולומדים מהסביבה וממקורות ההשכלה שלנו, הרצון המתעורר בהם מקורו הוא לא מהעולם הגשמי שלנו אלא מעולם עליון. 

אומרים שכאשר התלמיד מוכן המורה מגיע. זה נכון תמיד ובמיוחד בהקשר של חכמת הקבלה. האדם המחפש את העולם העליון לא מגיע בקלות ומהירות ללימודי הקבלה. הוא צריך לעבור הכנה ארוכה של חיפוש ובירור עם עצמו, ובעיקר הוא צריך לעבור הרבה מצבים והתנסויות שיובילו אותו לבדוק, לשלול ולהגיע למסקנה ששום דבר לא ממלא אותו. לא בגלל שהוא באיזה דיכאון או מצב רוח ירוד, אלא כי הלב מבקש להתחבר לכוח שמנהל את כל המציאות, הוא מחפש את הכוח העליון, לא פחות מזה. כאשר האדם עובר את ההכנה הזו, מגיע הרגע בו הוא פוגש את המורה שלו. ההרגשה היא מיידית וברורה מאוד. האדם יודע שהגיע אל המקום הנכון. 

ישנן דרכים רבות ללמוד קבלה, כל מורה מלמד לפי השיטה שלו, וכמו בכל תחום, המבחר גדול. בימינו, כפי שמקובלים כותבים, אנו בדור האחרון ולימוד הקבלה פתוח לכולם ואף חובה לכל אדם להיפתח לעולם הקבלה. בעבר היא הייתה נפתחת ליחידי סגולה שהצליחו להתחבר בעצמם לכוח עליון ויכלו להבין את מטרת הבריאה ולהשיג את כל אותה הדרכה הכתובה בספרי המקובלים המסבירים איך לקבל את כל השפע הטוב שהוכן לנו. 

 בדור האחרון הלימוד הוא לא יחידני כפי שהיה עד היום. עלינו להתחבר ביננו כל אלה שליבם נמשך ללימוד הקבלה ואנו לומדים בצורה פרקטית ממש, כאן ועכשיו, כיצד  לקיים את מטרת הבריאה. הלימוד הופך לדרך חיים ומתבצע בקבוצות קטנות שבעצם מדמות את המציאות כולה, כפי שכתוב, "האדם הוא עולם קטן" ואת כל העולם הזה עליו להשיג בתוך קבוצה.